הפרקליטות הגישה היום (שלישי), לבית המשפט השלום בראשון-לציון כתב אישום נגד חבר הכנסת חיים כץ. זאת, לאחר שח"כ כץ הודיע ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת שאין בכוונתו לבקש חסינות מפני העמדה לדין פלילי.

כתב האישום, אשר הוגש במסגרת הסדר טיעון, מייחס לחבר הכנסת כץ עבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים לפי סעיף 500(8) לחוק העונשין.

על פי כתב האישום, ח"כ חיים כץ, אשר עמד אותה עת בראש ועדת הרווחה של כנסת ישראל, זימן לוועדה את סוחר שוק ההון מוטי בן-ארי כמומחה לשם קידום הצעת חוק בתחום פירעון אג"ח בחברות בקשיים, אך לא גילה לחברי הוועדה מידע אודות קשריו האישיים והכלכליים עם בן-ארי ואודות האינטרס הכלכלי של בן-ארי בקידום החוק.

נזכיר, כי לפני כשנתיים החליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגד חבר הכנסת חיים כץ כתב אישום בשל קשריו עם אותו סוחר שוק הון בגין עבירת מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, אך כנסת ישראל קבעה כי עומדת לח"כ כץ חסינות בפני העמדה לדין פלילי.

לאחר מכן, התקיים שיח עם באי כוחו של ח"כ כץ, במסגרתו נשמעו פעם נוספת טענותיהם ביחס לתשתית העובדתית והמשפטית, ואף במסגרת זו הובאו נתונים נוספים, ולאחר שקילת מכלול החומר הרלוונטי לעניין נמצא כי נכון לשנות את עובדות כתב האישום ואת סעיף העבירה שאלה מגבשות, במסגרת הסדר טיעון, לנוסח כתב האישום שהוגש היום. כן, הוסכם במסגרת הסדר הטיעון כי חבר הכנסת כץ יודה ויורשע בכתב האישום שהוגש, והצדדים יעתרו במשותף לכך שיגזר על ח"כ כץ עונש של קנס כספי ומאסר על-תנאי.

תיק חקירה אחר, בו נחקר ח"כ כץ כחשוד שעניינו אי-תשלום מס כדין, נגנז בשל שיקולים ראייתיים.

ח"כ חיים כץ: "בכל עשרים ושתיים שנות כהונתי בכנסת, פעלתי אך ורק לטובת אזרחי ישראל. בין היתר חוקקתי למעלה מ-180 חוקים חברתיים ומאות תקנות. לפני כעשור, כחלק מהתמודדות עם תופעת ה"תספורות" במשק, קידמתי את תיקון 44 לחוק ניירות ערך. לאחר שהבאנו את הדברים במלואם בפני היועץ המשפטי לממשלה, הוא הכיר בכך שהתיקון נעשה במטרה להיטיב עם הציבור הרחב,  שלא היה כל דופי בעצם קידומו בכנסת ובכך שלא צמח לי רווח אישי. האישום נגדי הוא לגבי המידע שהיה עלי להביא בנסיבות העניין בפני חברי הוועדה בכנסת. אני לוקח על כך אחריות מלאה. בחמש השנים האחרונות שילמתי מחיר אישי וציבורי יקר, כי התהליך הוא העונש, ומצאתי לנכון להגיע להסדר ולשים את הפרשה מאחורי".

בתנועה לטוהר המידות הגיבו: "על פניו, נראה ההסדר עם ח"כ תמוהה במיוחד ומקל מאוד, כאשר היועץ המשפטי לממשלה, שהגדיר בעצמו את מעשיו של כץ כחמורים מאוד, וכקרובים לעבירת השוחד, נסוג בו והחליט להעמיד את כץ לדין בעבירה של מרמה והפרת אמונים ובחר במקום זאת בעבירה פעוטה יחסית של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים לפי סעיף 500(8) לחוק העונשין. בנוסף, סגר היועמ"ש את תיק המס בו חשוד היה כץ, אותו תיק אשר הצדיק לשיטתו את העיכוב הבלתי מתקבל על הדעת בקבלת הכרעה בפרשה".

מנכ"ל התנועה לטוהר המידות, עוה"ד עומר מקייס מסר: "מצער שבדיוק כפי שקרה בעניינים של חברי הכנסת דרעי וליצמן, שוב נדרשה עתירה של התנועה לטוהר המידות לבג"ץ כדי לגרום ליועמ"ש לקבל הכרעות בתיקים פליליים של אישי ציבור בכירים. לא ניתן לקבל מציאות בה תיקים חמורים אלה, אשר עצם החשד בהם פוגע באמון הציבור במערכת השלטונית, ימתינו שנים רבות עד להכרעה בהם.

על פניו הסדר הטיעון עם ח"כ כץ מקל במיוחד, כאשר הוא לא כולל את העבירה של מרמה והפרת אמונים שנכללה בכתב האישום המקורי, ושעליה אמר היועמ"ש עצמו כי היא נעשתה ברף הגבוה, ושלא הייתה רחוקה מעבירת השוחד. עולה החשש כי היועמ"ש בחר להקל עם חבר הכנסת כץ, בניגוד לאינטרס הציבורי ולחומרת המעשים, בשל חששו מהצורך לחזור בשנית לכנסת אם לא היה מגיע להסדר".